יש משהו שתורם לדימוי המפחיד של ליברמן: אסי כהן. אסי כהן קומיקאי ושחקן מעולה עם רגישות מיוחדת למניירות של אנשים הוא עושה את זה מצוין בפרסומת של הבנק הבינלאומי, תחת המעטה הכבד של איפור ו"אביזרים" כמעט ולא ניתן לזהות מי השחקן מאחורי הדמות.
אתמול בתוכנית הפתיחה של "ארץ נהדרת" השיר אסי ליברמן מבט אל המצלמה.
זה היה מבט מעורר צמרמורת,
מבט של חכו חכו מה אני יעשה לכם כאשר אני אהיה ראש ממשלה ואני אהיה ראש ממשלה.
למרות פרצופו הרזה של אסי, הרגשתי כאילו רוסי שמן ורשערוצה לסגור איתי חשבון.
אז בעצם תבינו, זה רק אסי גורם לו להיות כזה, הוא לא כזה באמת ואין בכתוב לרמז משהו על אופיו וכוונתיו של ליברמן.
תוכנית הפתחה של "ארץ נהדרת" היתה לא רעה בכלל
כמובן הפסקות פרסומות ארוכות שאפשרו לי להכין לעצמי ארוחת ערב בלי להפסיד כלום.
ירון ברלד, המטורף המיותר, להבדיל מטל פרידמן, המטורף הכרחי, מזכיר שהם בהחלט חכולים לרדת חזרה להומור מסיבת סיום בתיכון.
התוכנית הבאה בלוח המשדרים היא חטופים עם אסי כהן
לאחר שסימתי צפיה בשני העונות של "הומלנד" חטופים נראית אפורה ומשעממת
סצנות ארוכות ומיגעות מותחים ומותחים והמתח פשוט נקרע ומפסיק להיות מעניין
דיאלוגים ארוכים ומיותרים ולהיפך סצנות ללא מילים היכן שהיה יכול להיות דיאלוג מרתק.
לחטופים יש בעיה אחרת, כולנו מכירים את הסיכסוך, לכולנו יש מכר או קרוב בשרותי הבטחון.
יש לנו מושג קלוש על איך דברים עובדים. והסדרה לא מצליחה להיות מספיק מענינת כדי לחפות על הפאקים באמינות.
הומלנד מצד שני נהנית מהריחוק, לנגלי ווושינגטון רחוקות.
הקצב של הסרה ובכלל איכות ההפקה מחפות על כל הפאקים באמינות
ויש כאלה
אחד הפאקים הקטנים והמרגיזים שכנראה מציק רק לי:
ניקולס ברודי הפך למוסלמי אדוק , לא מפסיד אף תפילה מחמש התפילות ביום, כולל התפילה של לפנות בוקר.
אבל כמויות האלכהול שהוא מוריד בפרק יכלו להיות אספקה יפה לפאב אירי...
